תושבי באר שבע והנגב יכולים לפנות לאתר באמצעות הטופס.
אפשר להשאיר שם וטלפון בטופס הפנייה לאתר. השארת הפרטים אינה כרוכה בתשלום.
אנחנו שירות מידע עצמאי, ולא משרד עורכי דין. איננו מעניקים ייעוץ משפטי או חוות דעת רפואית ואיננו מבטיחים תוצאה.
אפשר להתחיל באופן מקוון, גם ללא נוכחות פיזית בבאר שבע.
מתי עורך דין רשלנות רפואית באר שבע בודק עילת תביעה?
לא כל תוצאה רפואית קשה מעידה על רשלנות רפואית. בדיקת עילה מתמקדת בהתנהלות הרפואית, בנזק שנגרם ובאפשרות להוכיח קשר ביניהם.
היסודות המרכזיים שנבחנים
עורך דין רשלנות רפואית באר שבע עשוי לבחון את המקרה לפי ארבעה יסודות מרכזיים, בלי לקבוע מראש שהם אכן התקיימו:
- חובת זהירות: האם הייתה חובה מקצועית להעניק טיפול או מעקב בנסיבות המקרה.
- הפרה או סטייה מהטיפול הסביר: האם ההתנהלות חרגה מהאופן שבו היה מצופה לפעול במצב דומה.
- קשר סיבתי: האם ניתן לקשור בין ההתנהלות שנבדקת לבין הנזק, ולא רק להצביע על סמיכות בזמנים.
- נזק ממשי: האם נגרם נזק גופני, נפשי או תפקודי שאפשר לתעד ולהעריך.
לא כל סיבוך רפואי מעיד על סטייה מהטיפול הסביר. גם כאשר קיים נזק, יש לבחון אם הוא נגרם מההתנהלות הנבדקת או ממצבו הרפואי של המטופל.
קיום נזק לבדו אינו מספיק. השאלה המרכזית היא אם קיימת תשתית לקשר בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק.
מתי כדאי לשקול בדיקה?
אבחון שגוי, איחור באבחון, טיפול לקוי, ניתוח, לידה, טיפול תרופתי, טיפול שיניים, טיפול אסתטי או טיפול בקהילה עשויים להצדיק בירור ראשוני. עצם השתייכותו של האירוע לאחת הקטגוריות האלה אינה מוכיחה שקיימת עילת תביעה.
הנתונים הבאים עשויים לסייע בבחינת המקרה:
- נזק גופני, נפשי או תפקודי שניתן לתעד.
- רצף רפואי ברור בין הטיפול, הופעת התסמינים והמשך המעקב.
- מסמכים רפואיים המאפשרים להבין מה נעשה ובאילו נסיבות.
- אפשרות לבחון אם ההתנהלות הנבדקת היא שגרמה לנזק.
חשוב להבחין בין תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית לבין הליך למימוש זכויות רפואיות מול גוף ציבורי או חברת ביטוח. שני ההליכים עשויים לעסוק באותו נזק, אך אינם מחליפים זה את זה באופן אוטומטי.
להיכרות רחבה יותר עם בדיקת העילה וניהול התביעה, קראו על תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית.
אילו מסמכים בודק עורך דין רשלנות רפואית באר שבע?
בדיקת עילת תביעה מתחילה בבניית רצף עובדתי מתוך התיעוד הרפואי. בהמשך נבחן גם הצורך בחוות דעת רפואית מתאימה.
כדאי לסדר את החומר לפי השתלשלות האירוע, כדי לסייע בזיהוי הגורמים המעורבים ובבחינת הקשר בין הטיפול לנזק. בהתאם לסוג המקרה, ניתן לצרף:
- סיכומי אשפוז וניתוח: גיליונות שחרור ותיעוד ביקורים בבית חולים או בקופת חולים.
- תוצאות בדיקות ודימות: מסמכים המתעדים את הממצאים ואת מועדי הביצוע.
- הפניות, מרשמים ומסמכי מעקב: לרבות תיעוד של תלונות, אבחנות והמלצות להמשך טיפול.
- תכתובות ומסמכים מנהליים: כאשר הם מסייעים להבין את השתלשלות האירועים או לזהות את הגורמים המעורבים.
- מסמכי היריון ולידה: כאשר המקרה קשור ללידה, להתפתחות העובר או לנזק שנוצר סביבה.
| סוג החומר | כיצד הוא מסייע לבדיקה |
|---|---|
| תיעוד רפואי רציף | מאפשר להשוות בין התלונות, הבדיקות, ההחלטות והטיפול לאורך האירוע |
| בדיקות, דימות ומרשמים | מסייע לבדוק אילו ממצאים היו זמינים ואיזה טיפול ניתן בעקבותיהם |
| מסמכי מעקב ותכתובות | עשויים להבהיר מי קיבל החלטות ואיזה מידע נמסר |
חוות דעת רפואית אינה מסמך טכני בלבד. היא עשויה לעסוק בסטייה מהטיפול הסביר, בקשר הסיבתי ובהיקף הנזק.
את חוות הדעת מכין מומחה רפואי מתאים, ולא האתר. במסגרת הבדיקה נבחן גם מי היה מעורב בטיפול, למשל בית חולים, קופת חולים, רופא, המדינה או כמה גורמים יחד.
איסוף מסודר של החומר עשוי להקל על הבנת המקרה ועל איתור מסמכים חסרים, אך אינו מבטיח שתימצא עילת תביעה.
מהו לוח הזמנים שעורך דין רשלנות רפואית באר שבע בוחן?
בדיקת המועדים כוללת את מועד הטיפול, מועד גילוי הנזק והשלבים הדרושים להכנת התביעה. אין לוח זמנים אחיד, משום שההתקדמות תלויה בהיקף התיעוד, במורכבות הרפואית ובצורך בחוות דעת.
בחינת המקרה מתחילה בריכוז מסמכים רפואיים, סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות ותיעוד של הנזק. לאחר מכן ניתן לבצע בחינה משפטית ראשונית, לזהות את תחום המומחיות הרפואית הרלוונטי ולבדוק אילו גורמים קשורים לאירוע.
הרצף המעשי עשוי לכלול:
- ריכוז התיעוד הרפואי והמסמכים הנוגעים לנזק.
- בחינה ראשונית של הקשר בין הטיפול לבין הנזק הנטען.
- זיהוי תחום המומחיות הרפואית המתאים להערכת המקרה.
- קבלת חוות דעת מגורם רפואי רלוונטי.
- זיהוי הנתבע או הנתבעים האפשריים.
- החלטה אם קיימת תשתית להכנת כתב תביעה.
לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות הבסיסית בתביעת נזיקין היא שבע שנים, לצד כלל הגילוי שבסעיף 8. לכן יש לבחון את נקודת ההתחלה של תקופת ההתיישנות, ולא רק את מועד הטיפול.
במקרים מסוימים הנזק מתגלה במועד מאוחר יותר. תביעות הנוגעות לקטינים עשויות אף הן לעורר שאלות מיוחדות בנוגע למועד ההתיישנות, ולכן אי אפשר לקבוע את המועד האחרון להגשה על סמך מידע כללי בלבד.
בדיקה בשלב מוקדם מאפשרת לבדוק את המועדים ולהתחיל באיסוף התיעוד, אך אינה מבטיחה שהתביעה תוגש או תתקבל. מידע נוסף על העילות וההליך מופיע בעמוד רשלנות רפואית בישראל.