אפשר להשאיר שם וטלפון בטופס הפנייה לאתר. הפנייה לאתר אינה קובעת שקיימת עילה ואינה הבטחה לייצוג או לתוצאה.
הסכמה מדעת חוק היא חלק מהבדיקה הראשונית, במיוחד כאשר ניתן טיפול רפואי בלי הסבר מספק על מהותו, סיכוניו או החלופות האפשריות.
המסלול מתחיל באיסוף הרשומה הרפואית והמסמכים, ממשיך בבדיקה רפואית ומשפטית של הטיפול ובבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק. בהמשך נבדקת האפשרות להגיש תביעה, שעשויה להסתיים בגישור, בפשרה או בפסק דין.
רשלנות רפואית אינה נקבעת מעצם קיומו של נזק. נדרשת בחינה מקצועית של העובדות, המסמכים והראיות.
האתר מספק מידע ראשוני לנפגעי רשלנות רפואית. האתר אינו מייצג בהליך, אינו מעניק ייעוץ משפטי או חוות דעת רפואית ואינו מבטיח תוצאה או מעריך את סיכויי ההצלחה. אפשר להשאיר שם וטלפון בטופס הפנייה לאתר.
קיבלתם טיפול רפואי שהשאיר שאלות: האם יש עילת תביעה?
נזק או תוצאה מאכזבת אינם מוכיחים לבדם שקיימת עילת תביעה. יש לבדוק את ההתנהלות הרפואית, את הנזק ואת הקשר ביניהם.
אם אתם מרגישים שלא קיבלתם הסבר מספק, התחילו בתיעוד מסודר. תחושת אי-צדק מובנת, אך תביעת רשלנות רפואית נשענת על עובדות ומסמכים ולא על התחושה בלבד.
- רשמו את רצף האירועים, הטיפולים, השינויים במצבכם והמעקבים שנערכו.
- שמרו את הרשומה הרפואית, תוצאות הבדיקות, סיכומי האשפוז והתכתובות הרלוונטיות.
- כתבו אילו הסברים, חלופות טיפוליות או מעקבים היו חסרים לדעתכם.
גם הסכמה מדעת חוק היא חלק מהבדיקה. סעיף 13 לחוק זכויות החולה עוסק במידע הדרוש למטופל לצורך קבלת החלטה, לרבות מידע על סיכונים וחלופות.
בבחירת עורך דין, כדאי לבדוק איך לבחור עורך דין רשלנות רפואית לפי ניסיונו בתחום, דרך בדיקת החומר, בהירות ההסברים ותיאום הציפיות.
- בקשו הסבר על המסמכים והפרטים הנדרשים לבחינת המקרה.
- בררו מי יבחן את החומר ומהם הצעדים האפשריים בהמשך.
אפשר להתחיל בקריאה על בדיקת עילה לתביעת רשלנות רפואית.
מהי רשלנות רפואית ומתי נשקלת תביעה?
רשלנות רפואית נבחנת כאשר עולה טענה שטיפול, החלטה או מעקב רפואי חרגו מההתנהלות המצופה וגרמו לנזק שניתן להוכיח.
מהי תביעת נזיקין בהקשר רפואי?
תביעת נזיקין היא הליך שבו נטען כי התנהלות מסוימת גרמה לאדם נזק וכי יש להטיל אחריות על הגורם הרלוונטי. בהקשר של נזיקין רשלנות רפואית, לא די להראות שהתוצאה הייתה קשה או שהטיפול לא הצליח.
הבדיקה מתמקדת בכמה היבטים:
- התנהלות רפואית: מה נעשה, מה לא נעשה, אילו בדיקות נשקלו ואיזה מידע היה זמין בזמן אמת.
- נזק מוכח: פגיעה גופנית, תפקודית או אחרת שניתן לתמוך בה באמצעות הרשומה הרפואית וחוות דעת מתאימה.
- קשר בין ההתנהלות לנזק: האם הפעולה או המחדל תרמו לנזק, או שהוא היה מתרחש גם בהתנהלות סבירה.
ההבחנה בין מצבים רפואיים אינה אוטומטית:
| מצב | מה נבחן בפועל |
|---|---|
| סיבוך מוכר | האם הסיבוך הוסבר, זוהה וטופל בהתאם לנסיבות |
| טעות מקצועית | האם מדובר בשיקול דעת אפשרי או בסטייה מהתהליך שהיה מצופה |
| פגם בהתנהלות | האם היה חסר בירור, מעקב, הסבר או טיפול, והאם נגרם בעקבות זאת נזק |
לכן, גם תביעה רשלנות מקצועית וגם רשלנות רפואית תביעה מחייבות בחינה של המסמכים, חוות הדעת והקשר הסיבתי. עצם קיומה של תוצאה לא רצויה אינו מספיק לביסוס תיקי רשלנות רפואית.
תביעת נזיקין רשלנות רפואית נשענת על שילוב בין התנהלות שניתן לבחון, נזק מוכח וקשר ביניהם.
מתי טעות באבחון עשויה להקים עילה?
טעות באבחון נבחנת לפי המידע שהיה זמין בזמן אמת, הבירור שנערך וההשפעה האפשרית של האיחור או הטעות על מצב המטופל. השאלה אינה רק אם האבחנה הייתה שגויה, אלא אם תהליך קבלת ההחלטות והמעקב היה סביר בנסיבות העניין.
כך נבחן גם מקרה של רשלנות רפואית באבחון, בלי להסיק מראש שכל טעות באבחנה מקימה אחריות.
נגד מי עשויה להיבחן התביעה?
זהות הגורם הרלוונטי תלויה בנותן הטיפול, במסגרת שבה הוא ניתן ובאחריות העולה מהרשומה ומהמסמכים. רשלנות רפואית בבית חולים אינה מובילה אוטומטית למסקנה בדבר אחריות המוסד או איש צוות מסוים, וגם תביעת בית חולים על רשלנות רפואית דורשת בדיקה פרטנית.
המונח תביעת נזיקין מתאר את סוג ההליך, אך אינו קובע לבדו מי יהיה הנתבע או מה תהיה תוצאת הבדיקה. לצורך בחינת החומר, בחירת מומחה וניהול ההליך אפשר לפנות אל עורך דין לתביעות רשלנות רפואית.
מי עשוי לתבוע בעקבות פטירה?
הזכאות וסוג העילה לאחר פטירה תלויים בנסיבות האירוע, בקשר המשפחתי, בנזק הנטען ובמסמכים הקיימים. אין כלל אחד שמתאים לכל מקרה, ולכן נדרשת בדיקה פרטנית של תביעת רשלנות רפואית מוות.
כיצד הסכמה מדעת חוק זכויות החולה משפיעה על בדיקת התביעה?
הסכמה מדעת משפיעה על בדיקת התביעה משום שיש לברר איזה מידע נמסר למטופל, כיצד הוא נמסר ומה תועד ברשומה הרפואית.
מהי הסכמה מדעת?
הסכמה מדעת היא החלטה חופשית של מטופל לאחר שקיבל הסבר מובן ורלוונטי על מצבו ועל הטיפול המוצע. סעיף 13 לחוק זכויות החולה מסדיר את נושא ההסכמה מדעת ואת המידע הדרוש למטופל לצורך קבלת החלטה.
סעיף 13(ב) מתייחס, בין היתר, למידע הבא:
- האבחנה והתחזית הצפויה, ככל שניתן להסבירן במצב הנתון.
- מהות הטיפול ומטרתו, לרבות אופן ביצועו הצפוי.
- הסיכויים והסיכונים הכרוכים בטיפול.
- חלופות טיפוליות והמשמעות האפשרית של הימנעות מטיפול.
הבדיקה אינה מסתיימת בשאלה אם המטופל חתם על טופס. יש לבחון גם את תוכן השיחה, מועד ההסבר, השפה שבה נמסר, התאמתו למצב המטופל והרישום בתיק.
איך בוחנים את צורת ההסכמה?
הסכמה עשויה לבוא לידי ביטוי בעל פה, בכתב או בהתנהגות, בהתאם לסוג הטיפול ולנסיבות. בכל מקרה בוחנים את דרך מתן ההסבר ואת התיעוד שנלווה אליו.
- הסכמה בעל פה: בודקים מה נאמר, מי מסר את ההסבר ומה נרשם לאחר השיחה.
- הסכמה בכתב: הטופס עשוי לשמש ראיה, אך תוכנו אינו מוכיח לבדו שכל המידע הוסבר והובן.
- הסכמה בהתנהגות: פעולת המטופל עשויה ללמד על הסכמה, אך יש לבדוק אם קדם לה מידע מספק שנמסר למטופל.
- התוספת הראשונה: יש לבחון אם סוג הטיפול קשור לצורת הסכמה מסוימת, בהתאם לנסיבות ולמקור המשפטי הרלוונטי.
תרחישים שמצריכים בדיקה נפרדת
המשמעות המעשית של הסכמה מדעת משתנה לפי ההקשר הרפואי והתיעוד הקיים:
- ניתוח מתוכנן: נבדקים ההסבר שנמסר, החלופות, הסיכונים, חתימת המטופל ורשומות השיחה.
- טיפול חדשני: נבדק איזה מידע נמסר על אופי הטיפול, מטרתו, סיכוניו והחלופות לו.
- מצב חירום רפואי: נבחנים דחיפות הטיפול, יכולת המטופל לקבל החלטה והחריגים הרלוונטיים לנסיבות.
- סירוב לטיפול: נבדקים המידע שנמסר על הימנעות מטיפול, תיעוד הסירוב ויכולת המטופל לקבל החלטה.
- קטינים, מיופי כוח ומטופלים שאינם יכולים להחליט: נדרשת בדיקה פרטנית של זהות מקבל ההחלטה, ההרשאה והנסיבות.
יש להבחין בין הסכמה לטיפול רפואי לבין הסכמות בתחומי פרטיות, טלפוניה או מקרקעין. כאשר בוחנים הסכמה מדעת חוק זכויות החולה, יש להתמקד בהקשר הרפואי ובהוראות הרלוונטיות, לרבות סעיפים 13, 14 ו-17, לצד המסמכים והאירועים הקשורים למקרה.
איך מגישים תביעת רשלנות רפואית, שלב אחר שלב?
הגשת תביעת רשלנות רפואית מתחילה באיסוף תיעוד וממשיכה בבחינה משפטית ורפואית. אם נמצא בסיס להגשתה, ההליך עשוי להסתיים בפשרה, בגישור או בפסק דין.
במהלך הבדיקה מבררים מה ידוע, איזה חומר חסר והאם יש בסיס להמשך בירור מקצועי.
שלב ראשון: אוספים את התמונה העובדתית
מתחילים בתיעוד כרונולוגי של האירוע, הטיפולים והתוצאות. רכזו את הרשומה הרפואית, הבדיקות, ההפניות, סיכומי הביקור, הקבלות והתכתובות הקשורות לטיפול או לנזק.
רשמו גם את זהות הגורמים המעורבים ואת מועדי הבדיקות והטיפולים. אם חסרים מסמכים, ציינו זאת כבר בשלב הראשון, משום שהפער עשוי להשפיע על המשך הבירור.
מומלץ לסדר את החומר כך:
- רצף האירועים והטיפולים לפי הזיכרון והתיעוד הקיים.
- הרשומה הרפואית, כולל סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות והפניות.
- קבלות, מסמכים הנוגעים להוצאות ותיעוד של הנזק הנטען.
- תכתובות עם מוסדות רפואיים, חברות ביטוח או גורמים אחרים.
- שמות ותפקידים של הגורמים המעורבים, בלי לקבוע בשלב זה מי אחראי.
שלב שני: בוחנים את המסגרת המשפטית
בשלב הזה נבדקים האירוע שעומד במרכז הפנייה, סוג הנזק, הגורמים שעשויים להיות קשורים אליו ושאלת ההתיישנות. נבחן גם הצורך בחוות דעת מומחה לצורך בירור ההתנהלות הרפואית והקשר האפשרי לנזק.
לא כל מסמך חסר עוצר את הבדיקה, אך אין להניח שכל פער ניתן יהיה להשלים בהמשך. כדאי לרכז את השאלות הפתוחות כדי שהבירור יתמקד בעובדות ולא רק בתחושה שהטיפול היה שגוי.
שלב שלישי: בוחנים את הקשר הרפואי והמשפטי
חוות דעת מומחה נועדה לבחון את ההתנהלות הרפואית ואת האפשרות לקשור בינה לבין הנזק הנטען. ההחלטה מתי לפנות למומחה תלויה בחומר הקיים, בתחום הרפואי ובשאלה הטעונה בדיקה.
המומחה אינו מחליף את הבחינה המשפטית, ואי אפשר להניח מראש שיתמוך בתביעה. הבדיקה עשויה להוביל לאיסוף חומר נוסף, לניסוח שאלות ממוקדות או לעצירת התהליך אם לא נמצא בסיס מספק להמשך.
שלב רביעי: מכינים ומגישים את כתב התביעה
לאחר בחינה פרטנית של העובדות, הסמכות וסוג ההליך, אפשר לארגן את המידע הנדרש לכתב התביעה. המסמך עשוי לכלול את הצדדים הרלוונטיים, תיאור האירועים, הטענות, הנזק והמסמכים שעליהם מסתמכים.
השאלה איך תובעים רשלנות רפואית אינה נפתרת באמצעות בחירת טופס בלבד. הביטוי רשלנות רפואית תביעה קטנה עלול להטעות, משום שסוג ההליך נקבע לפי הסעד המבוקש, הסמכות והדרישות הדיוניות ולא לפי הרצון לסיים את המחלוקת במהירות.
רכיבי ההכנה המרכזיים הם:
- זיהוי הגורמים והאירועים הרלוונטיים.
- תיאור הנזק והקשר שלו לאירוע הנטען.
- ריכוז הרשומה הרפואית וחוות דעת מומחה, ככל שהן נדרשות.
- בחינת הערכאה וההליך המתאימים.
- ניסוח הטענות והסעדים בהתאם לנסיבות.
שלב חמישי: ממשיכים בבירור לאחר ההגשה
לאחר הגשת כתב התביעה עשוי להתקבל כתב הגנה. בהמשך מתבררות הראיות, מתקיימים דיונים ולעיתים נבחנות אפשרויות של משא ומתן או גישור.
לשאלה איך מגישים תביעה על רשלנות רפואית? התשובה המעשית היא שמתקדמים לאחר חיבור בין התיעוד, הבדיקה המשפטית והבחינה הרפואית.