הזכות לפיצוי על נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים מוסדרת בעיקר בחוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים. כאשר האירוע עומד בהגדרה שבחוק, בירור הפיצוי מתמקד בתאונה, בנזק ובקשר ביניהם, ולא בשאלה מי מהנהגים אשם.
אחרי תאונה עולות שאלות מעשיות: אל מי פונים, מהי אחריות מוחלטת, אילו נזקים נכללים בתביעה ומה קורה כאשר הטיפול הרפואי שלאחר התאונה גרם לנזק נוסף. חשד לטיפול רפואי רשלני עשוי להצריך בירור נפרד לפי דיני הרשלנות הרפואית, לצד התביעה בגין התאונה.
המדריך מסביר את המסלולים האלה בשפה פשוטה. המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי או לחוות דעת רפואית. מידע נוסף מופיע גם במדריכי מידע לפי נושא שבאתר.
מהו חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומה הוא מכסה?
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המוכר כחוק הפלת"ד, מסדיר את הפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים. החוק התקבל בכנסת ב-29 ביולי 1975, והוא משמש מסגרת מרכזית לבירור תביעות כאלה בישראל (מקור).
התשובה לשאלה מהו חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים? היא שזהו חוק המבסס את הזכאות על עצם התרחשותה של תאונת דרכים, על נזק הגוף ועל הקשר הסיבתי ביניהם. אין פירוש הדבר שכל אירוע הקשור לרכב מזכה אוטומטית בפיצוי, משום שתחילה צריך לבדוק אם הוא עומד בהגדרה המשפטית של תאונת דרכים.
העיקרון המרכזי של חוק הפלת"ד: בירור הפיצוי מתמקד בתאונה ובנזק שנגרם, ולא בהוכחת רשלנות של נהג.
מה נחשב לתאונת דרכים לפי החוק?
החוק עוסק בנזק גוף שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. לא כל פגיעה שבה מעורב רכב נכנסת להגדרה, ולכן יש לבחון את אופי השימוש ברכב, את נסיבות האירוע ואת הקשר בין השימוש לבין הפגיעה.
לאחר סיווג האירוע נבדק אם נגרם נזק גוף שאפשר לקשור אליו. שאלת ההגדרה עשויה להיות מורכבת בתאונות שאירעו במהלך כניסה לרכב, יציאה ממנו, טיפול ברכב או פעולה אחרת שאינה נסיעה רגילה.
מי עשוי להיחשב לנפגע?
החוק אינו עוסק רק בנהג. בהתאם לנסיבות, מעגל הנפגעים עשוי לכלול:
- נהג שנפגע במהלך התאונה
- נוסע שהיה ברכב
- הולך רגל שנפגע מרכב מנועי
- אדם שנפגע במהלך כניסה לרכב או יציאה ממנו
- אדם שנפגע במהלך טיפול ברכב בדרך, אם נסיבות האירוע מתאימות להגדרה שבחוק
גם אדם שלא נהג ברכב עשוי אפוא להיכלל במסלול הפיצוי. בכל מקרה נבדקים השימוש שנעשה ברכב, אופן התרחשות הפגיעה והקשר בין האירוע לנזק הגוף.
נזקי גוף לעומת נזקי רכוש
חשוב להבחין בין נזק לגוף לבין נזק לרכב או לחפצים:
| היבט | נזקי גוף | נזקי רכוש |
|---|---|---|
| מה נבחן | פגיעה בגוף, בבריאות וביכולת התפקוד | נזק לרכב או לרכוש אחר |
| המסגרת המרכזית | חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים | פוליסות רכוש ודיני נזיקין, לפי העניין |
| המוקד במדריך | כן | לא |
המדריך מתמקד בנזקי גוף. נזק לרכב, לטלפון, לציוד או לחפצים אחרים נבחן במסלול אחר ואינו חלק מתביעת נזק הגוף לפי חוק הפלת"ד.
מה בודקים בתחילת הדרך?
בירור ראשוני מתחיל בשאלה אם האירוע עומד בהגדרת תאונת דרכים ובהמשך בשאלה אם נגרם נזק גוף הקשור אליו. לאחר מכן אפשר לבדוק מי הגורם שאליו יש לפנות, אילו נזקים אפשר להציג וכיצד לתעד אותם.
כאשר קיים גם חשד לפגיעה עקב הטיפול הרפואי, יש להפריד בין הנזק שנגרם בתאונה לבין נזק שנגרם או הוחמר לאחריה. ההפרדה משפיעה על המסלול המשפטי ועל הראיות הדרושות בכל עילה.
איך חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים מיישם אחריות מוחלטת?
חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים מבוסס על עקרון האחריות המוחלטת. משמעות העיקרון היא שבירור הזכאות לפיצוי בגין נזקי גוף אינו מחייב הוכחה שנהג מסוים התרשל או גרם לתאונה באשמתו.
עם זאת, אחריות מוחלטת אינה מבטיחה שכל תביעה תתקבל ואינה קובעת מראש את היקף הפיצוי. התובע עדיין נדרש לבסס את העובדות הדרושות:
- שהתרחש אירוע העונה להגדרת תאונת דרכים
- שנגרם נזק גוף
- שקיים קשר סיבתי בין התאונה לנזק
- מהו היקף הנזק המתועד
בתביעת פלת"ד אין צורך להוכיח אשמה, אך צריך להוכיח את התאונה, את נזק הגוף ואת הקשר ביניהם.
בתביעת נזיקין המבוססת על רשלנות, התנהגות הנתבע עומדת במרכז ההליך. יש לבחון אם התקיימה חובת זהירות, אם היא הופרה ואם ההפרה גרמה לנזק. בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המוקד עובר מהתנהגות הנהגים לסיווג האירוע ולהשלכותיו על הנפגע.
לחוק קשור גם עקרון ייחוד העילה. כאשר נזק גוף נובע מתאונת דרכים, התביעה בגין אותו נזק נבחנת ככלל במסלול שנקבע בחוק, בכפוף לנסיבות ולחריגים החלים על המקרה.
ההבחנה חשובה במיוחד כאשר עולה חשד שהטיפול הרפואי לאחר התאונה גרם לנזק נוסף. התביעה בגין התאונה אינה מחייבת הוכחת אשמה של נהג, ואילו טענה לרשלנות רפואית מחייבת בחינה של הטיפול, הנזק והקשר הסיבתי ביניהם.
כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרפואיים והעובדתיים. כאשר מקור הנזק אינו ברור, ייתכן שיידרש בירור רפואי מקצועי כדי להבחין בין השלכות התאונה לבין השלכות הטיפול.
מי מפצה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים?
במסלול הרגיל, התביעה מופנית למבטחת ביטוח החובה של הרכב הרלוונטי. זהות המבטחת נקבעת לפי מעמד הנפגע והאופן שבו היה הרכב מעורב בתאונה.
נהג או נוסע פונים בדרך כלל למבטחת הרכב שבו נסעו. הולך רגל שנפגע בוחן את התביעה מול מבטחת הרכב שפגע בו. גם כאן אין די בזיהוי הרכב, ויש לבדוק את הכיסוי הביטוחי ואת נסיבות האירוע.
כאשר הרכב אינו מזוהה או כאשר מתעוררת בעיה בכיסוי הביטוחי, עשויה להיבחן פנייה לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. הזכאות מול הקרן אינה אוטומטית, והיא תלויה בין היתר בזהות הנפגע, בנסיבות התאונה ובתנאים החלים על המקרה.
הגורם שאליו פונים נקבע לפי מעמד הנפגע, זהות הרכב והכיסוי הביטוחי הרלוונטי.
לצורך הבדיקה כדאי לברר:
- מי נפגע ומה היה מעמדו בזמן האירוע
- איזה רכב היה מעורב
- האם קיימים פרטי ביטוח חובה
- האם הרכב והנהג זוהו
- האם התאונה קשורה גם לעבודה
תאונה שאירעה בדרך לעבודה או במסגרת העבודה עשויה להיבחן גם מול המוסד לביטוח לאומי. תביעה לפי חוק הפלת"ד ובירור כתאונת עבודה הם מסלולים שונים, אך ייתכנו ביניהם השפעות הדדיות בחישוב הזכויות והפיצוי.
תאונת דרכים היא רק אחד מהמסלולים הקיימים בתחום נזקי הגוף. עמוד מסלולי פיצוי לנפגעים בנסיבות אחרות מסביר כיצד נבחנת זכאות כאשר מקור הנזק אינו תאונת דרכים.
אילו נזקים נבחנים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים?
בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים נבחנים ראשי נזק הנובעים מפגיעת הגוף. היקף הפיצוי אינו אחיד, והוא תלוי בתיעוד הרפואי, בנתוני הנפגע ובהשפעת הפגיעה על חייו.
ראשי הנזק שעשויים להיבחן כוללים:
- כאב וסבל: הכאב, הסבל והפגיעה באיכות החיים בעקבות התאונה.
- הפסדי שכר: הכנסה שלא התקבלה עקב הפגיעה ופגיעה אפשרית בכושר ההשתכרות.
- הוצאות רפואיות: טיפולים, תרופות, שיקום וציוד שנדרשו עקב התאונה.
- עזרת צד שלישי: סיוע שנדרש בבית, בטיפול האישי או בפעולות יום-יומיות.
- צרכים עתידיים: השפעת הפגיעה על התפקוד, העבודה והטיפול הרפואי בהמשך.
רכיב הכאב והסבל נבחן לפי הנתונים הרלוונטיים למקרה, ובהם הנכות שנקבעה, גיל הנפגע והאשפוז הקשור לתאונה. אין סכום אחיד לכל סוג פגיעה, ולכן גם פגיעות שנראות דומות עשויות להוביל להערכות שונות.
היקף הפיצוי תלוי בנזק המתועד, בקשר שלו לתאונה ובהשפעתו על התפקוד ועל יכולת ההשתכרות.
כל ראש נזק צריך להיות קשור לתאונה. מצב רפואי שאינו נובע ממנה, או הוצאה שאינה קשורה לטיפול בפגיעה, עשויים שלא להיכלל בחישוב.
לכן מומלץ לשמור סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות, הפניות, מרשמים, אישורי מחלה וקבלות. לצורך הצגת הפסדי הכנסה כדאי לשמור גם תלושי שכר, אישורי מעסיק ומסמכים אחרים המתעדים את הפגיעה בעבודה.
נזקי רכוש אינם נכללים בחישוב נזקי הגוף לפי חוק הפלת"ד. נזק לרכב או לחפצים אישיים נבחן בנפרד, בהתאם לפוליסות ולנסיבות התאונה.