בדיקת עילה לאחר פגיעה בעקבות טיפול באסותא

אפשר להשאיר שם וטלפון בטופס הפנייה לאתר. האתר אינו מתחייב להפניה לעורך דין; הפנייה לאתר אינה קובעת שקיימת עילה ואינה הבטחה לייצוג או לתוצאה.

אם אתם או בני משפחתכם טופלתם באסותא ומתעורר חשד לפגיעה, אפשר להתחיל בבדיקת עילה מסודרת לפני שמחליטים כיצד לפעול.

הביטוי רשלנות רפואית אסותא מתאר חשד שדורש בירור, ולא קביעה שאסותא או גורם רפואי אחר נושאים באחריות. בירור תביעת רשלנות רפואית כרוך בבחינת נסיבות הטיפול, הנזק והקשר ביניהם, על בסיס המסמכים הרפואיים ובמידת הצורך גם חוות דעת מתאימה.

האתר מפרסם מידע כללי ומקבל פניות בלבד. האתר אינו משרד עורכי דין, אינו מייצג בהליך ואינו מספק חוות דעת רפואית או הבטחה לתוצאה.

שלחו פנייה לאתר באמצעות הטופס.

איך בודקים חשד לרשלנות רפואית אסותא בלי להסיק מהתוצאה לבדה?

תוצאה קשה, סיבוך או חוסר שביעות רצון אינם מוכיחים לבדם שהתרחשה רשלנות רפואית. יש לבחון את אופן הטיפול, את המידע שהיה זמין לצוות ואת הנזק שנגרם.

הבירור מתמקד בתיק הרפואי הפרטני ולא בזהות בית החולים בלבד. בודקים אילו אפשרויות נשקלו, כיצד התקבלו ההחלטות ואם קיים קשר בין הטיפול לבין נזק גופני או תפקודי.

במסגרת הבדיקה חשוב להבחין בין:

• סיבוך מוכר, גם כאשר התוצאה קשה למטופל.
• טעות בטיפול, שאינה בהכרח חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר.
• סטייה אפשרית מהטיפול המקובל בנסיבות המקרה.
• נזק שעשוי להצדיק בירור משפטי, אם ניתן לקשור אותו להתנהלות שנבדקת.

לכן, החיפוש אחר רשלנות רפואית אסותא מבטא צורך בבירור ולא מסקנה בדבר אחריות. אפשר להשאיר שם וטלפון בטופס הפנייה לאתר.

מהי רשלנות רפואית ומתי נשקלת תביעה?

תביעה עשויה להישקל כאשר קיים חשד לסטייה מסטנדרט הטיפול הסביר, נגרם נזק ועולה אפשרות לקשר סיבתי בין ההתנהלות לבין הנזק.

רשלנות רפואית אסותא אינה נקבעת מעצם קיומו של סיבוך או לפי חומרת התוצאה. כדי להבין אם יש בסיס להמשך הבירור, בוחנים את הרשומה הרפואית, את המידע שהיה זמין בזמן אמת ואת ההחלטות שהתקבלו.

הרכיבים המרכזיים שנבדקים הם:

• חובת זהירות: הקשר הטיפולי יוצר מסגרת לבחינת ההתנהלות כלפי המטופל והציפיות הסבירות מהטיפול.
• סטנדרט הטיפול הסביר: נבדק אם הפעולה, ההחלטה או המעקב חרגו מהמצופה בנסיבות המקרה.
• נזק: הבירור עשוי לכלול נזק גופני, תפקודי או נזק נפשי, בהתאם לנסיבות ולתיעוד.
• קשר סיבתי: יש לבחון אם קיים קשר אפשרי בין הסטייה הנטענת לבין הנזק, ולא רק אם הנזק הופיע לאחר הטיפול.

האחריות האפשרית עשויה להתייחס להתנהלות של רופא, איש צוות או מוסד רפואי. עם זאת, תוצאה רפואית קשה אינה מוכיחה כשלעצמה שהתרחשה רשלנות, וגם טעות בטיפול אינה בהכרח חריגה מהסטנדרט הסביר.

כדאי להפריד בין סוגים שונים של בירור:

1. בירור הטיפול: האם ההחלטה, הביצוע והמעקב תועדו והתאימו לנסיבות שהיו ידועות בזמן אמת.
2. בירור ההסכמה: מה נמסר למטופל, אילו סיכונים וחלופות הוצגו ומה מתועד בטופס וברשומה.
3. בירור התוצאה: איזה נזק נגרם, מתי הופיע והאם ניתן לקשור אותו להתנהלות שנבדקת.

הסכמה מדעת נבחנת לפי התמונה המתועדת כולה ולא על סמך הטופס בלבד. הבדיקה עשויה להתייחס לתוכן השיחה, למידע שנמסר על סיכונים וחלופות ולהתאמה בין ההסבר לבין ההליך שבוצע.

הצורך בבירור יכול להתעורר בעקבות ניתוח, אבחון, הרדמה, זיהום, מעקב לאחר טיפול או טיפולי פוריות, לרבות הפריה חוץ־גופית. במקרה הנוגע לטיפול שיניים אפשר לקרוא על רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, ולמידע על אותם עקרונות בהקשר מוסדי אחר ניתן לעיין בעמוד רשלנות רפואית בבית החולים הלל יפה.

מהו ההליך לבירור רשלנות רפואית אסותא לאחר פגיעה?

בירור רשלנות רפואית אסותא מתחיל באיסוף התיעוד, ממשיך בבחינה משפטית ורפואית ומוביל להחלטה אם קיימת תשתית להמשך פעולה.

שלבי הבירור

כדאי להתקדם בצורה מסודרת ולא להסיק מסקנות מעצם הופעתו של נזק:

1. תיעוד השתלשלות האירועים: כתבו את מועד הטיפול, הסיבה לפנייה, מה נאמר לכם, אילו פעולות בוצעו ומתי הופיעו התסמינים.
2. בקשת הרשומה הרפואית: אספו את התיק הרפואי המלא, לרבות סיכומי אשפוז ושחרור, תוצאות בדיקות והדמיה, מרשמים, טופס הסכמה מדעת והתכתבויות רלוונטיות.
3. בדיקה משפטית ראשונית: בשלב זה בוחנים את הטיפול שניתן, את הנזק ואת הקשר האפשרי בין ההתנהלות לבין התוצאה.
4. בחינת החומר בידי מומחה מתאים: חוות דעת מומחה או חוות דעת רפואית עשויה לסייע בבחינת סטנדרט הטיפול, הנזק והקשר הסיבתי.
5. החלטה כיצד להמשיך: לאחר העיון בחומר ניתן לשקול אם קיימת תשתית לפעולה נוספת.

חוות דעת אינה מבטיחה מסקנה מסוימת. לאחר בחינת המסמכים, המומחה עשוי לקבוע שאין בסיס לטענה שהתרחשה התרשלות.

מסמכים שכדאי לרכז

מומלץ לרכז גם מסמכים שאינם נראים קשורים במבט ראשון. הרצף בין המסמכים עשוי לסייע בהבנת המידע שעמד לרשות הצוות בכל שלב.

• תיק רפואי מלא, כולל רישומי ביקור, גיליונות טיפול והנחיות להמשך.
• סיכומי אשפוז ושחרור ותוצאות של בדיקות או הדמיות.
• מרשמים, הפניות, אישורי מחלה ומסמכים רפואיים שניתנו לאחר הטיפול.
• טופס הסכמה מדעת, לצד תיעוד של שיחות על סיכונים, חלופות וההליך המתוכנן.
• התכתבויות, פניות שירות ותיעוד של שינויים במצב הרפואי.
• קבלות ואסמכתאות הנוגעות לטיפולים, להוצאות או לפגיעה בהכנסה.

מסלולים שאינם מחליפים זה את זה

בקשת הרשומה, בירור תלונה, ועדת בדיקה ותביעה אזרחית הם מסלולים שונים. לכל מסלול מטרה משלו, ולכן פנייה באחד מהם אינה מחליפה בהכרח את האחרים.

חשוב לבדוק את שאלת ההתיישנות גם אם מתנהלים בירורים אחרים. לפי המסמך העוסק בחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות הבסיסית בתביעת נזיקין היא שבע שנים, בכפוף לכללי גילוי ולחריגים.

מועד תחילת מרוץ ההתיישנות והחריגים האפשריים תלויים בנסיבות המקרה. לכן כדאי לשמור את המסמכים ולקבל בדיקה פרטנית של עילת התביעה והמועדים הנוגעים אליה.

את מי עשויים לבדוק כגורם אחראי?

זהות הגורם שעשוי לשאת באחריות נבדקת לפי נותן השירות, יחסי ההעסקה, מסגרת הטיפול והתיעוד הקיים. שם המוסד לבדו אינו קובע מי עשוי להיות צד להליך.

הבדיקה עשויה להתייחס לנושאים הבאים:

• הגורם שנתן בפועל את השירות הרפואי.
• יחסי ההעסקה או ההתקשרות עם הצוות המטפל.
• מבנה הטיפול והאחריות של הגורמים שהשתתפו בו.
• הטענות שניתן לבסס באמצעות הרשומה הרפואית וחוות דעת מומחה.

בחירת עורך דין נעשית על ידכם לפי תחום האירוע וצרכיכם. מידע נוסף זמין בעמודים עורך דין רשלנות רפואית ברמת גן ועורך דין רשלנות רפואית בראשון לציון.

אילו פרטים נחוצים לבדיקת עילה ראשונית?

בדיקת עילה ראשונית נשענת על רצף הטיפול, הנזק, התיעוד וההסברים שנמסרו למטופל. הצגת מידע מסודר מסייעת להבין אם נדרש בירור נוסף.

כדאי לרכז את הפרטים הבאים:

• מועד הטיפול ומועד הופעת הנזק.
• תיאור רצף האירועים והטיפולים שניתנו.
• סוג הנזק והשלכותיו התפקודיות.
• טיפולי המשך, בדיקות ואבחנות מאוחרות.
• מסמכים רפואיים והתכתבויות הקשורים לאירוע.
• הסברים שנמסרו לפני הטיפול ובמהלכו, לרבות מידע הנוגע להסכמה לטיפול.

האתר מפרסם מידע כללי ומקבל פניות בלבד. הוא אינו מספק בדיקת מקרה אישי, ייעוץ משפטי, חוות דעת רפואית או התחייבות לקבלת התיק, לייצוג או לתוצאה כלשהי.

אילו נזקים והוצאות בוחנים לפני ניהול תביעה?

לפני שמחליטים אם לנהל תביעה, בוחנים את הנזק, ההוצאות, התיעוד והעלויות הכרוכות בהליך. ההערכה צריכה להתבסס על נסיבות המקרה ועל מסמכים תומכים.

הנזק עשוי לכלול נזק ממוני, כגון הוצאות טיפול, הפסדי הכנסה וצורך בעזרה, לצד נזק לא ממוני, ובהם כאב, סבל ופגיעה תפקודית. בבחינת ההליך והוצאותיו מתייחסים בין היתר לנושאים הבאים:

• היקף הרשומה הרפואית והצורך באיסוף מסמכים.
• תחום המומחיות הנדרש לצורך בחינת המקרה.
• מורכבות חוות הדעת והקשר לנזק הנטען.
• אגרת בית המשפט והוצאות נלוות.
• אופן הסדרת שכר הטרחה והחיובים אם הבדיקה אינה מובילה להגשת תביעה.

לפני התקשרות עם עורך דין, בקשו פירוט כתוב של ההוצאות, שכר הטרחה ושלבי החיוב.

שאלות נפוצות על בירור רשלנות רפואית אסותא

רשלנות רפואית אסותא אינה נקבעת לפי חומרת התוצאה או לפי זהות המוסד. ההכרעה דורשת בחינה של הרשומה הרפואית, הנזק, הקשר הסיבתי וחוות דעת מתאימה.

• האם תוצאה קשה מספיקה להגשת תביעה? לא. עילת תביעה דורשת בחינה של הטיפול שניתן, הנזק והקשר האפשרי בין ההתנהלות לבין הנזק.
• אילו מסמכים צריך לאסוף? יש לרכז את הרשומה הרפואית, סיכומי הטיפול, הבדיקות, ההפניות, המרשמים ותיעוד של הנזק וההוצאות.
• את מי עשויים לתבוע? זהות הנתבע האפשרי תלויה בגורם שהיה אחראי לטיפול, במסגרת ההתקשרות ובממצאים המקצועיים, ולא בשם המוסד בלבד.
• האם בדיקה ראשונית מבטיחה שיוגש הליך? לא. ההחלטה תלויה במסמכים, בחוות דעת מתאימה ובבחינת הנזק והקשר הסיבתי.
• האם טופס הסכמה שולל אפשרות לתביעה? לא בהכרח. יש לבחון את המידע שנמסר, את השיחה שתועדה ואת ההתאמה בין ההסכמה לבין הטיפול שבוצע.

להבנת תפקידו של הגורם המשפטי אפשר לקרוא על עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, וכן לעיין במידע על תביעות רשלנות רפואית בישראל. אפשר להשאיר שם וטלפון בטופס הפנייה לאתר.

האתר מציג מידע כללי ומקבל פניות. לבחינה משפטית אישית יש לפנות לעורך דין שתבחרו; הטופס אינו מזמין בדיקת זכאות, חוות דעת או הפניה מקצועית.